כשהייתי ילד הלכתי עם ההורים שלי לטיול באיזה פארק, אני לא זוכר איפה זה היה, אבל אני זוכר שביל חצץ רחב ידיים והרבה ירוק מסביב. ילד (חמוד לדעתי) בערך בן שש מטייל להנאתו בטבע הרחב, סוקר וסורק את המסביב, עוצר לרגע פה, בוחן איזה אבן שם, משחק עם איזה מקל, בעצם עושה כל מה שילדים קטנים עושים. מזכיר משהו הא?

בקיצור אני מטייל לי ואני זוכר שמשום מה נבחתי לעצמי, ואני זוכר את זה במדוייק. הולך ונובח, נובח והולך, מבסוט על עצמי. פתאום מרחוק מהמשך השביל עלה ענן אבק שהתרחב, שמעתי צליל דהירות מתקרב לעברי, טה דם… טה דם.. טה דם. מתוך הענן פתאום הגיחו שני כלבים שרצו סביבי בנביחות לכל כיוון, ואני איבדתי את זה. צרחות לאבא, יללות לאמא שתרים אותי, פשוט טירוף מוטרף!

באותו הרגע מבחינתי סוף העולם הגיע, אבל מבחינת הצ׳יוואווה והפינצ׳ר כנראה זה היה עוד יום. יש מצב שהפחדתי את הכלבים האלה, אפשרי שהם הגיבו לסיטואציה בנביחות כי הם רצו להרחיק או ולעצור אותי, יכול להיות שהם רצו לשחק אני לא יודע, אבל איכשהו הכל נגמר. בתור ילד פחדתי מהם, משני כלבלבים קטנים, היום כשאני מתרגל עם כלבים גדולים אני מבין מה זה כלב חזק, הכל עניין של פרספקטיבה. לקח לי שנים להתגבר על זה. שנים.

זה מביא אותי לעניין הפרספקטיבה לגבי כלבים מסוכנים (גדולים) בכלל ולעניין של נשיכות בפרט. נתונים סטטיסטיים על נשיכות כלבים יכולים להטעות מכמה סיבות: אחת, רוב הנשיכות לא מדווחות, אלא אם פונים לקבל טיפול רפואי. שתיים, המון גזעים קטנים נושכים וברור שלגזעים גדולים יש את היכולת לגרום לפציעה חמורה יותר, אז מסווגים אותם כמסוכנים בגלל היכולת הזאת, ולכן אין מספיק מידע על תוקפנות של כלבים קטנים.

בנוסף רוב בעלי הכלבים הקטנים לא מתעסקים עם התוקפנות כי פיזית יותר קל לנהל כלב קטן, והבעיה היא שמשיכות והרמות יוצרות יותר מתח ותוקפנות. והסיבה השלישית לנתונים המטעים היא שיש בעיה בסיווג של כלבים תוקפניים או מסוכנים, זאת אומרת, אין מספיק מידע על סוגי הגזעים שיש באיזור, יש ערבוביה בגזעים ובעיקר בכלבים המאומצים, אז במקרים רבים לא ניתן לאמת במדוייק את גזע הכלב המעורב בנשיכה.

לסיכום, אני אגיד שאני מבין את הפחד מכלבים קטנים, כי פעם אחת בטיול ראיתי פינצ׳ר קטנטן מתפרץ על הכלב שלי שכבר הזכרתי את גודלו המגודל, ואיך הוא (המגודל) התקפל וברח עם הזנב בין הרגליים. עכשיו בלי צחוק, חשוב שלא לשים מתח על הכלב הקטן ולא למשוך או להרים אותו כל הזמן, אלא להתייחס אליו כמו כלב רגיל, עם טיולים ומפגשים עם כלבים, חשיפה נכונה וכמובן אילוף בסיסי.

הנאמר על הנשיכות מבוסס על:

״Breed differences in canine aggression״

Deborah L. Duffy a, Yuying Hsu b, James A. Serpell a. 18 April 2008 USA.